Close

Not a member yet? Register now and get started.

lock and key

Sign in to your account.

Account Login

Forgot your password?

וכל נתיבותיה שלום

22 ביולי 2010 בלוג | תגובה אחת

הנתיבות שלום זצ"ל

לפני שנים אחדות הייתי משובתי שבת בביתו של ידידי ורעי הנגיד ר' אבי פישהוף הי"ו ברובע פלדבוש שבברוקלין, בליל שישי סמוך לחצות, נחשפתי להכנה דרבה לשבת המלכה, במעונו. שעה ארוכה עלו ובאו אברכי משי עם בעלבתי'ם. חסידים ואנשי מעשה לצד סוחרים ידועי שם, יוצאי ישיבות וצורבים, לצד "אמריקן בויז", תמהיל אנושי יוצא דופן.

כולם "מבקשי ה'" שנקבצו ובאו להאזין לשיעורו של הרב לייפער שליט"א  מטובי המחנכים בחצר סאטמר, המעביר בטוב טעם ודעת את שיעורו השבועי בספר "נתיבות שלום" לשומעי לקחו.  אנגלית מטובלת ביידיש עסיסית, עם שפה ישיבתית עשירה, מקושטת בניבים חסידיים, הפכה את המאורע השבועי למוקד עליה לרגל פופולארי מאוד.

עד כדי כך נקשרו שומעי הלקח לאוצר הגדול עד שגם אלו אשר עקרו מן השכונה וגלו לקהילות אחרות, בטורונטו או מחוזות אחרים בארה"ב עצמה, מאזינים לשיעור ברב קשב בשידור חי טלפוני. הרחוקים יותר, שמועדי השיעור ועיתותיהם שייכים לחצי הכדור השני, מקבלים מידי שבוע דיסק של "חברת נתיבות שלום" בדואר, כך זכיתי אני להתענג ממרחקים כמו רבים אחרים, מהשיעור המאלף.

השבוע עשור לעליתו של בעל ה"נתיבות שלום" לשמי מרומים,הרהרתי בהצלחתו החובקת זרועות עולם.

זכה דורינו להאדרה נדירה של משנת החסידות, שורשיה נסמכים על אגרת הבעש"ט אודות שאלתו "אימתי קאתי מר"?  ותשובת מלך המשיח "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" (משלי ה' טז') (כנודע מאגרתו המפורסמת של הבעש"ט בדבר עליית הנשמה שלו בראש השנה של שנת תק"ז, שנדפסה לראשונה בסוף ספרו של בכיר תלמידיו רבי יעקב יוסף מפולנאה- "בן פורת יוסף") דורות של שוחרי חסידות לא זכו לאור צח ומצוחצח, כפי שזכו בני דורנו, משנתו הנשגבת של רבי פנחס מקוריץ זצ"ל וה"חדר" הנודע של תלמידיו ראה אור גדול דווקא בדור נבוך כשלנו, בכרכים המפוארים והמוארים של "אמרי פנחס" הערוכים מכתבי יד קדומים בטעם ודעת. כך גם היתה עדנה מעודנת ומוטעמת בהידור, של משנת הסבא קדישא מרוז'ין זצ"ל בכרכי ה"עירין קדישין" המוטעמים בטעם ישישים, בעריכתו המלומדת של רבי נפתלי פלינטנשטיין הי"ו.

זה מכבר גם היתה הרווחה למשנתו המיוחדת של רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל שאחרי שנות דור קיבלה כלי קיבול חדש ומורחב, "זרע קודש" המחודש תורה מופלאה בכלי מפואר.

כך כהנה וכהנה יצירות מופת, מוארות באור יקרות, נותר קנקנים של יינות ישנים נושנים, מעוטרים בכתם פז וזר זהב סביב להם, כמיטב הנגישות לעושר המידע של ימינו.

את כותל המזרח של היצירה החסידית החדשה, בת זמנינו, היונקת ממעיינות תהום רבה, מפארת סדרת הספרים "נתיבות שלום" פרי רוחו הגדולה והגותו החינוכית של הרבי מסלונים, רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל. "רב מכר" לאלפי הוגים, מבקשי ה', מתקני מידות ואוהבי חסידות. אלפי עותקים הנמכרים בשנה לכל רחבי תבל, מספרים על אפס קצה, של תופעה החובקת המונים,"לכשיפוצו" כפשוטו.

דומה שדורות לא היתה יצירה חסידית שכזו, שנוגעת לכל הגילאים מינקות עד שיבה, מזרח ומערב, חרדים ודתיים לאומיים, אפילו תועי דרך ומתחילים את דרכם בדרך ה' מבקשים בה את שאהבה נפשם.

אין מסרי דרש, או חידוד, אך יש ויש דרכי בעבודת ה', אין מאמר שאינו נתיב, דרך, מסילה העולים אל הר ה'.

אחד מגדולי הסופרים בני נכר, מבכירי סופריה של רוסיה, אמר פעם כי המבחן האמיתי של יצירה ספרותית, היא התאמתו לגיל שמונה ולגיל שמונים באותה רמת ענין.

עובדי ה' ותיקים, מפליגים  ב"נתיבות שלום" לשחקים חדשים. מתחילים צועדים ב"נתיבות שלום" אל דרך האמת, עולם ומלואו נפרס בפניהם ועתידם מבטיח.

זכיתי באופן אישי לשמוע מפי גדולים וצדיקים מפארי דורינו את הערצתם, ליצירה הגדולה והיקף השפעתה, במו אוזני שמעתי בשיחה עם כ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א את הערצתו אל המחבר זצ"ל ועל התפעמותו מהיקף ההשפעה של ספריו על היהדות בדורינו. כעין זה זכיתי לשמוע מפי אחד הצדיקים הבקיאים בתוכנו, הי ניהו רבי דוד אביחצירא שליט"א מנהריה, שהפליג באוזני להלל ולשבח, את היצירה ומחוללה.

בעצמי נוכחתי משיעורים עם מבקשי דרך, מתקרבים או מתחזקים, בעוצמה הנדירה העולה בין השיטין של התעודה החסידית החשובה ביותר בימינו.

מעטים הם מחברי ספרים שזכו לשמש עוגן לעובדי השם, בעתות של כובד ראש תהומי, כמו בהכנה לתקיעת שופר, או בהתכוננות הרבתית לליל הסדר הממשמש ובא, בימי ההגבלה לקראת קבלת התורה ועוד עיתות רצון, הם המה ההכנה דרבה, לדביקות ולקרבת אלוקים.

המוח שהגה את הרעיונות, הקולמוס שהעלם עלי גוויל, הלשון שהעבירה אותם לחברים מקשיבים, המאמץ המוצלח להעתיק את השמועה, מדברים שבע"פ לתורה שבכתב, מעידים כאלף עדים, כי דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב. וכי במקום של מסירות נפש לחינוך, ההשפעה היא לא רק לשעה, כי אם לדורות.

כך יצא כי ההתפעמות מן היצירה הראשונה "משובב נתיבות דעת בעניני תורה וחסידות שערי עבודת ה' וטהרת המידות"  או "מורה נתיבות אורה ודעת בעניני שבת ימים נוראים ושלוש רגלים" כפי שמופיע בשעריהם, של הכרכים הראשונים, הופתעו שבעתיים מהיקף היצירה המופלאה על פרשיות התורה, כרכא דכולא בה.

אדני העבר החסידי העשיר עליהם הושתתו המאמרים הפכוהו לקודקס החסידי היותר משמעותי של דורינו. הוגיו קובעים בליבם פנימה את היסודות העמוקים של העבר החסידי, שוב ושוב הם רואים את הקולות, הבוקעים מן המאמרים, עד כמה בורא עולם אוהב את בניו, "ידעתיו" לשון אהבה וחיבה, "אשר יצוה" לשון חיבור וצוותא.

היסודות הקבועים שבים ונוקבים חדרי בטן, עד שכל הוגה קבוע הופך לחלק בלתי נפרד ממהות ה"נתיבות" אבני יסוד כמו דברת, הרבי מנחם מנדל מויטפסק זצ"ל "נרגן מפריד אלוף", שכל הנאה  גשמית גורמת לאדם פירוד מהשי"ת, מאמר הבעש"ט אנכי – האנוכיות עומדת ביני ובינכם והיא המסך המבדיל בין היהודי לקב"ה. והמקום האין סופי המופלא הקרוי "כלל ישראל",כפי שמופיע ב"נועם אלימלך" אין בו פגם אין בו חטא ועוון כלל. ויום שלא עושים בו חסד אינו יום, כפי שאמר הרבי מקוברין זצ"ל, ומתי יגיעו מעשי למעשי אבותי , יגיעו מלשון נגיעה. עולמות טמירין מאשם היוקדת של ראשונים וניחוחם של אחרונים, תלמידי המגיד הגדול, מול האש היוקדת של הרבי ה"בית אברהם" המלחכת את שולי האדרת. אולי אימרת מפתח המפענחת את האש הגדולה טמונה במאמרו של הרבי מקוברין זצ"ל החוזרת על עצמה בכתבים כי אין רבותא בכך שאברהם אבינו לא נשרף בכבשן האש, הרבותא האיך לא נשרף כבשן האש מלהט אהבת ה' שיקדה בקרבו. האש הזו הועתקה הנה.

זכיתי ותקופה ארוכה צפיתי בהשתאות בגדול תלמידיו של הרבי מסלונים, החסיד המופלא מגדולי מקובלי דורנו  רבי משה לוריא זצ"ל, במנין של ותיקין ליד שריד מקדשינו,  דמותו הקורנת, טוהר דיוקנו היו מופת לאותה דמות חסידית, ששורטטה ביד אמן ב"נתיבות" מעין ה"בינוני" שבספר ה"תניא".

לפני שלוש שנים ביום היארצייט של הרבי הסעתיו לציון במרומי הר הזיתים מיד אחרי שחרית, ראינוהו, מתייצב מרחוק, כולו אחוז שרעפים, כולו אומר כבוד, לימים ההין אחד הנילווים לשאלו מדוע לא ניגש אל הציון של רבו המובהק, עמו עסק בתורה ועבודה ובגיבוש כתביו, פעם אחת בשעת כושר, הפטיר רבי משה זצ"ל "בחיי הרבי זצ"ל הייתי ממקורביו, זכיתי לקרבתו, כאן עולם השקר, היום הרבי בעולם האמת והוא כבר יודע עלי הכל, הוא יודע את האמת, בוש אני ונכלם להכנס לד' אמותיו"

זו התעודה המעידה על מחוללה, זה התלמיד המעיד ברבו וזה הרב הדומה למלאך ה' צבאות – תורה יבקשו מפיהו.

הטור פורסם בעיתון חדשות משפחה

 

תגובה אחת

  • מקושר בלב ונפש לאדמור מסלונים זצל ולבנו שליט"א הגיב:

    אולי כדאי לדודי זילברשלג לכתוב גם על הספר הקדוש של בנו כ"ק מרן האדמור הקדוש מסלונים שליט"א "דרכי נעם"שיו"ל לחפני כשנתיים במתכונת ספרו של אביו 'נתיבות שלום


תגובה