Close

Not a member yet? Register now and get started.

lock and key

Sign in to your account.

Account Login

Forgot your password?

מי חרד, מי עובד?

03 במאי 2010 מאמרים | תגובות

המתקפה על החרדים הגיעה דווקא נוכח השתלבותם בשוק התעסוקה ומתוך רצון לרכב על גל פופוליסטי, או שהיא מבטאת חשש אמיתי מכלייתם של החילונים בישראל?

דודי זילברשלג, נמרוד אלוני
פורסם: 03.05.10, 15:04

משתלבים ונהדפים / דודי זילברשלג

דבריו של רון חולדאי, לפיהם החרדים מטפחים בורות ויש לשקול נגדם מרד אזרחי, מייצגים תופעה מעניינת – ככל שנרשמת התקדמות משמעותית יותר של החרדים בשוק העבודה ובצה"ל, כמו ביחידות 8200, "שחר כחול" "בינה בירוק", מתעוררים מי שמתקוממים נגדה, וטוענים: "איזה נבלות, גם את שוק העבודה הם לוקחים לנו". הרי גם הנקודה הזו יכולה להפוך לקרדום אנטי חרדי לחפור בו.

ייתכן גם שהפוליטיקאים שמתבטאים בנושא מהווים חלק מגל חדש, פופוליסטי אף הוא, שמייצר מפלגת "שינוי" נוספת באופק. כל מיני אנשים שרוצים לתפוס טרמפ על הטרנד הזה, מפריחים סיסמאות באוויר כדי שייתפסו כאפקטיביים לגבי האג'נדה. לכן גם כלפיהם צריך להתייחס בחשדנות.

חלקים רבים מאוד מתוך לימודי הליבה יכלו לעבור בחברה החרדית בהסכמה מלאה, אבל כשההתייחסות אליהם היא מתוך תפיסה שיש כאן ילידים שצריכים לעבור חינוך מחדש – המהלך נכשל.

מי שמובילים מהלך זה, מגיעים מטעם ראשי החינוך הממלכתי שנמצא על סף פשיטת רגל, כשבכל פעם הוגה דעות חדש מטעמו מנסה להוביל קו אחר, ומקימים ועדות שמגישות המלצות שוב ושוב. כאמור, אם הגישה היתה פחות פטרנליסטית היה אפשר להעביר דברים ברוח טובה.

אבל אצלנו חינוך האדם לא נעשה באמצעות אילוף, אלא בתהליך שמביא תוצאות. לחרדי הממוצע יש אמון מלא במערכת החינוך כי הוא מבין שחוד החנית של המחנה נמצא שם. הרב אוירבך והחזון איש הם דמויות המופת שמהוות את האתגר הגדול עבורם, ולכן ההישגים גדולים. אצל הבנים שמים דגש על חינוך לחיים, למידות טובות, ענווה, ויתור ואהבת הזולת. זה תופס משקל הרבה יותר משמעותי מלימודים, שגם בהם המגמה היא לימוד על מנת לשמור, לעשות ולקיים. בלימודי הבנות לומדים כמעט הכל – כל עוד הדברים לא עומדים בניגוד לערכי היהדות.

אך גם תוכניות הלימודים נמצאות בהליך של שינוי. לדוגמא, נושא האקולוגיה נכנס להרבה מוסדות שגילו בתחום אלמנטים שתואמים להפליא את המחוייבות של האדם לסביבה ולסובבים אותו.

החינוך החרדי מהווה תרבות עתיקה בתוך עולם משתנה, שמאויימת כל הזמן. יש רצון עז לשמר את העוגנים העתיקים ולא לחרוג מהם. כשמגיע גורם שמנסה להכתיב את אורחות החיים, הדבר נתפס כסכנה. אז אפשר להגיד שאנחנו חיים בחברה פרנואידית, אבל כחרדים אנחנו מנסים לעשות את הדבר הנכון ולשמור על הקהילה מפני זרמים מאיימים.

עם זאת, כשנוכחים בהשתלבות הגוברת של החרדים בשוק העבודה, למרות החסכים שהיו להם במתמטיקה או באנגלית, מבינים שבסיס טוב מאפשר להדביק את הפערים באופן מהיר. כך דווקא מתחזקת התפיסה לפיה אין צורך ללמוד את המקצועות הללו שנים ארוכות. עדיף להטמיע בנפשות הרכות ערכים, מידות ומוסר, כך שבהמשך יוכלו להגיע לשאר הדברים, בעזרת כלים אחרים. זה מוכיח את עצמו – כי החרדים מתחילים להשתלב.

אחינו מעבר לים, בברוקלין שעל גדות ההדסון, מעורים היטב בכלכלה ובתעשייה, מה שמוכיח שההיסטוריה התעסוקתית בענפי המסחר היא חלק מאיתנו. עבודה היא לא חטא, ואפשר להשתלב גם בענפים אחרים כשהרקע של לימודי התורה מהווה בסיס טוב לכך. בישראל מתחוללת בהרבה מקומות עבודה עשייה מדהימה כשחרדים עובדים בהם תוך כדי שיעורי תורה וקיום מנייני תפילה. זה לא מקום של קונפליקט אלא מקום מאחד.

מקור: Ynet

 


תגובה