Close

Not a member yet? Register now and get started.

lock and key

Sign in to your account.

Account Login

Forgot your password?

והיו כימים אחדים

12 באוגוסט 2016 בלוג | תגובות

עולם קטןבמקהלות חסידים נפוצה מאוד אמרתו של ה"שפת אמת" אודות על הפסקה בסעיף הראשון ב"שולחן ערוך:" "ראוי לכל ירא שמים שיהא מֵ צר ודואג על החורבן" – וכי מי שאינו ירא שמים לא ראוי לו שיהא מיצר ודואג

ענה על כך ה"שפת אמת" כי מי שאינו ירא שמים מוטב שיצטער על חורבנו האישי.

ללמדנו כי החורבן הוא על בנייננו הרוחני בעיקר, ולפיכך קימום הריסות הבית הרוחני יקדמו אריח על גבי לבנה את בניינו של הבית המקווה, הבית שעברו לא היה בית של אבנים בלבד ועתידו לא יהיה כזה.

כשהיה העם בנוי לתלפיות יושב על אדמתו וקומתו הרוחנית שלמה, לא נשקפה סכנה לעתיד הבית, אך כשפשתה השחיתות בכוהניו ובמשיחיו, שולחה האש בהיכליו.

כשקבעו חכמים בירושלמי כי "כל דור שלא נבנה המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" הם הצפינו במאמר זה את מלאכת בית ה' הנעשית על ידי בני אק־ל חי בכל הזמנים ובכל הדורות לבניינו של בנין אריאל.

כך מבאר ה"שפת אמת" (דברים תרל"ד), שהרי כי מאמר זה נוגע עד דכדוכה של נפש, שהרי דורות רצופים בצדיקי עליון לא ייתכן שיחוקקו על מצחם אות קלון איומה שכזו, איום שכזה.

ונראה לפרש כי כל ההארות מכל הדורות מעבודת ה' מתכנסים ומצטרפים ן להיות ראויים לגאולה. וכי יעלה על הדעת שדור הגאולה לבדו יהיה ראוי לכך? רק בכל דור מסייעים במלאכה ומצרפים עוד ועוד נדבכים לבניין הבית והבניין נמשך כל ימי הגלות, כמו שנאמר "בונה ירושלים ה"' – בונה בהווה ובקביעות.

וממשיך ה"שפת אמת" כי זה הפירוש של "כל שלא נבנה בימיו," כלומר האדם או הדור שלא קידמו בעבודתם את בניינו, עליהם נאמר כאילו חרב בימיו בימיהם.

והוא מסיים בכך שעל כל אדם בפרט צריך לדעת שכל מעשיו הם סיוע לבניין בית המקדש, וכמידת קבלת עול מלכות שמים כך מסייעים לבניינו של מלך.

וכל המתאבל על ירושלים, זוכר בצער כי למלכה אין בית ולמלך אין כתר ושכינתא בגלותא, זוכה ורואה בשמחתה ובבניינה.

כי האבל והצער על המקום ששועלים הילכו בו, מציף מציפים את ההשתוקקות למקום ולזמן, לשמחה ולגילוי האלוקות, כוחות שמקרינים על המתאבל והמשתוקק מן השמחה ורוח הקודש לימינו אנו, מכוח קיום נבואות העתיד
בשילוב הארות העבר כי השמחה במעונו.

כולנו אמונה ותקווה לזכות בקרוב ממש לחזות בבניין על מכונו, לא מדיניות או עמדות מימין או משמאל יקרבו את בניינו אלא הוספת מצווה למצווה המצטרפת לחשבון גדול, וממנה יתד ופינה לבניין בית הבחירה.

ובקשר לשאלה מתי: רבי יהושע בן לוי פגש את אליהו ושאלוֹ: מתי יבוא משיח? ענה: שְאל את המשיח עצמו.

שאל רבי יהושע בן לוי את המשיח שישב בשערי רומי: "לאימת אתי מר," כלומר, מתי יבוא כבודו, אמר ליה משיח "היום". חזר רבי יהושע בן לוי לאליהו. שאלו אליהו מה השיב משיח? ענהו ריב"ל כי שיקר לו. "אמר לי היום אתינא ולא אתא," כלומר, אמר היום ולא בא. אמר ליה אליהו: "הכי אמר לך" – היום, – אם בקולו תשמעו.

כלומר הוא אשר דיברנו. מעשינו ופעולותינו הם המונעים והם המניעים את ביאת המשיח.

אסיים בדיוק ששמעתי ממורי ורבי אוהבן של ישראל רבי אליעזר מסערט ויז'ניץ זצ"ל, על אודות הבקשה ו"ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו." כידוע, יומו של הקב"ה אלף שנה כנאמר בתהילים, לכן שטוחה תחינתנו, רבש"ע
תחיש את גאולתינו במהרה בימינו, לפי חשבון הימים שלנו, ימים אחדים.

אמן כן יהי רצון

פורסם: עולם קטן

 


תגובה